גזר דין בתיק ת"פ 31383-09-10

כללי

1.      הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום: מספר עבירות של מעשים מגונים, לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, יחד עם הנסיבות האמורות בסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; ועבירה של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין.

2.      העובדות של העבירות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ואחזור עליהן כאן אך בתמצית:

הנאשם הוא חברו של בן הזוג של אם המתלוננת, קטינה ילידת 24/12/1997. בתאריך 9/2/09, בשעות הערב, התארח הנאשם בבית המתלוננת ושתה שתייה חריפה עם בן הזוג. לאחר מכן נשאר הנאשם לישון בסלון הבית. בלילה ניגש הנאשם לחדרה של המתלוננת, פעמים מספר, וביצע במתלוננת מעשים מגונים לשם גירויו וסיפוקו המיניים, באופן שנישק אותה בפיה בעת שישנה, נגע בגבה לאורכו בתנועות עיסוי, נגע בישבנה וברגליה של המתלוננת מעל מכנסיה, נגע בישבנה של המתלוננת מתחת לתחתוניה, ניסה לגעת באיבר מינה של המתלוננת מתחת למכנסיה אך מעל לתחתוניה, נישק את גבה של המתלוננת, ניסה לנשק את המתלוננת בפיה וליטף את חזה של המתלוננת מעל לגופיה שלבשה.

כל אותה עת שהנאשם נגע במתלוננת בפעמים השונות, כאמור לעיל, ניסתה המתלוננת להרחיק את הנאשם ממנה ולהתחמק ממגעו. הנאשם חדל ממעשיו ויצא סופית מהחדר רק לאחר שאחותה הפעוטה של המתלוננת התעוררה בבכי משנתה.

בעת שהיה הנאשם בחדר בפעמים המתוארות לעיל, אמר הנאשם למתלוננת לא לגלות את שארע לאיש ולא לספר דבר, שכן זהו סוד ביניהם.

למחרת בבוקר, בתאריך 10/2/09, בבית המתלוננת, שוב ניסה הנאשם להניא את המתלוננת מלמסור נגדו תלונה בחקירה על פי דין, באופן שאמר לה "ששש..." וקרץ לה בעינו.

חוות דעת והערכת מסוכנות לגבי הנאשם

3.      על פי חוות דעת והערכת מסוכנות מיום 25/2/13, רמת המסוכנות של הנאשם היא בינונית.

עורכת חוות הדעת ציינה כי הנאשם הותיר רושם בלתי אמין. מצד אחד הוא הכחיש את המעשים, ומצד שני הוא טען שהוא אינו זוכר. עורכת חוות הדעת התרשמה גם מהתנהלות חסרת גבולות בנוגע לשתיית אלכוהול וככל הנראה גם בנוגע למין. כמו כן עמדה עורכת חוות הדעת על כך שהנאשם ביטא חוסר אמפתיה מוחלט לקורבן. נוסף על כך צוין כי הנאשם הציג עמדה שלפיה לא נשקף ממנו כל סיכון, כי הנאשם אינו מודע לגורמי הסיכון, וכי הוא חסר מוטיבציה לטיפול. הוסבר כי בשל הכחשת הנאשם לא ניתן להבין את האטיולוגיה של העבירה ולהתייחס לצרכיו הטיפוליים ולגורמי הסיכון. עם כל זאת, עורכת חוות הדעת התרשמה כי ההליך הפלילי מהווה גורם הרתעה משמעותי בעבור הנאשם.

תסקיר הנפגע לגבי המתלוננת

4.      תסקיר הנפגע אודות המתלוננת מפרט את השלכות האירוע מושא כתב האישום על המתלוננת ועל משפחתה, הן סמוך לאחר האירוע והן כיום. צוין כי המתלוננת אינה מקבלת טיפול רגשי מכיל ותומך, וכי סביר ש"תפגוש" את הפגיעה המינית ואת השלכותיה בנקודות זמן עתידיות לאורך חייה ותצטרך להתמודד עמן בהתאם לכוחותיה ולמידת התמיכה שתעמוד לרשותה.

הראיות לעונש

5.      המאשימה הגישה את תדפיס המידע הפלילי לגבי הנאשם, שלפיו לנאשם גזר דין ללא הרשעה משנת 2010 בעבירה של תקיפת בת זוג והרשעה משנת 2010 בגין קשירת קשר לפשע ובגין קבלת דבר במרמה.

6.      מטעם הנאשם העידו אחיו ובת זוגו. אחיו של הנאשם תיאר כיצד הנאשם מסייע לאמם החולה ולאח נוסף שאינו עובד. בת זוגו של הנאשם מסרה כי היא מנהלת מערכת יחסים עם הנאשם מזה שלוש וחצי שנים; לדבריה, בתה בת ה-9 מסתדרת היטב עם הנאשם, והיא עצמה אינה חוששת.

עיקר טענות הצדדים

7.      ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל ממשי ומרתיע, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם בגין עבירה של מעשה מגונה עומד על 3-5 שנים (בפועל), וכי מתחם העונש ההולם בגין עבירה של הדחה בחקירה הנו עד 6 חודשים (בפועל), כשבסך הכול מתחם העונש ההולם בתיק זה צריך לעמוד על 3-5 שנים (בפועל).

לטענת ב"כ המאשימה, יש לגזור עונש נפרד ומצטבר בגין עבירת ההדחה בחקירה, שכן הערך המוגן הוא שונה בכל אחת מהעבירות.